השוואת אופציות לעסקי הביטוח

• חיתום – הגדרה ובחירה של הסיכונים. לדוגמא: הסיכוי של נשים בגילאים 30-50 הנוהגות ברכב להיות מעורבות בתאונה הוא סטטיסטית 1% לעומת הסיכוי של גברים באותה קבוצת גיל הנוהגים בג’יפ העומד על 5%. באופציות – תנודתיות המניה: הסיכוי של מנית טסלה לעשות תנודה משמעותית גדול מהסיכוי של מנית P&G לעשות תנודה משמעותית.
• תמחור – קביעת הפרמיה כפונקציה של הסיכון. לדוגמא: ההחזר השנתי הרצוי על קבוצת הנשים מהדוגמא הקודמת הוא 10% לעומת החזר רצוי של 25% על קבוצת הגברים. גובה הפרמיה מחושב בחברת הביטוח ע”פ גודל הסיכון הנתפס בעיניה כאשר היא מבטחת את הרכב. באופציות: הפרמיה המשולמת על מניית טסלה תהיה גבוהה יותר מהפרמיה על מנית P&G היות והיא יותר תנודתית והסיכוי לקרות “מקרה הביטוח” (סטייה ממחיר מסוים) הוא הרבה יותר גבוה.
• ביטוח משנה – פיזור הסיכון. לדוגמא: חברת הביטוח הנ”ל מוכנה לשאת בסיכון של אובדן כמה רכבים כתוצאה מתאונות או גניבה – אך לא במקרה של רעידת אדמה בה יאבדו כל הרכבים המבוטחים אצלה. לכן היא תקנה ביטוח נגד רעידות אדמה בחברת ביטוח אחרת ובכך תעביר את הסיכון לגורם אחר תמורת פרמיה. באופציות: פיזור הסיכון יעשה ע”י קניית אופציות הרבה מחוץ לכסף להגנה מפני מקרה קיצון.
• תביעות – תשלום פיצוי ללקוחות באופציות: סליקה בפקיעה אם מוכר האופציה צריך לפצות את קונה האופציה.

איך חברת ביטוח מפסידה כסף?