השוואת אופציות לעסקי הביטוח

נגדיר מה הוא ביטוח:
ביטוח הוא העברת סיכון מגורם אחד לגורם אחר, תמורת פיצוי כספי הנקרא “פרמיה”. חברת ביטוח גובות כסף תמורת זה שהיא לוקחת את הסיכון של אנשים אחרים – אליה.
 
לדוגמא: כאשר אתם מבטחים את הרכב שלכם בחברת ביטוח, אתם מעבירים את עלות הסיכון של אובדן הרכב כתוצאה מתאונה או גניבה לחברת הביטוח. תמורת העברת הסיכון אתם משלמים לחברת הביטוח פרמיה שנתית.
 
למה חברת ביטוח מוכנה לקחת את הסיכון עבור פרמיה שהיא נמוכה יחסית למחיר הרכב?
הסיבה כמובן היא ניהול הסיכון. חברות הביטוח יודעות לחשב על סמך נתוני עבר ונתונים רבים אחרים את הסיכויים של קרות “מקרה הביטוח”, כלומר בדוגמא שלנו – שהרכב ייגנב או יהיה מעורב בתאונה. חברת הביטוח יודעת שהנזק מתשלום התביעות בקרות “מקרה הביטוח” קטן בהרבה מסך הפרמיות שהיא גובה על נטילת הסיכון.
 
הפונקציות העיקריות בחברת הביטוח הן:
  • חיתום – הגדרה ובחירה של הסיכונים. לדוגמא: הסיכוי של נשים בגילאים 30-50 הנוהגות ברכב להיות מעורבות בתאונה הוא סטטיסטית 1% לעומת הסיכוי של גברים באותה קבוצת גיל הנוהגים בג’יפ העומד על 5%. באופציות – תנודתיות המניה: הסיכוי של מנית טסלה לעשות תנודה משמעותית גדול מהסיכוי של מנית P&G לעשות תנודה משמעותית.
  • תמחור – קביעת הפרמיה כפונקציה של הסיכון. לדוגמא: ההחזר השנתי הרצוי על קבוצת הנשים מהדוגמא הקודמת הוא 10% לעומת החזר רצוי של 25% על קבוצת הגברים. גובה הפרמיה מחושב בחברת הביטוח ע”פ גודל הסיכון הנתפס בעיניה כאשר היא מבטחת את הרכב. באופציות: הפרמיה המשולמת על מניית טסלה תהיה גבוהה יותר מהפרמיה על מנית P&G היות והיא יותר תנודתית והסיכוי לקרות “מקרה הביטוח” (סטייה ממחיר מסוים) הוא הרבה יותר גבוה.
  • ביטוח משנה – פיזור הסיכון. לדוגמא: חברת הביטוח הנ”ל מוכנה לשאת בסיכון של אובדן כמה רכבים כתוצאה מתאונות או גניבה – אך לא במקרה של רעידת אדמה בה יאבדו כל הרכבים המבוטחים אצלה. לכן היא תקנה ביטוח נגד רעידות אדמה בחברת ביטוח אחרת ובכך תעביר את הסיכון לגורם אחר תמורת פרמיה. באופציות: פיזור הסיכון יעשה ע”י קניית אופציות הרבה מחוץ לכסף להגנה מפני מקרה קיצון.
  • תביעות – תשלום פיצוי ללקוחות באופציות: סליקה בפקיעה אם מוכר האופציה צריך לפצות את קונה האופציה.
השוואה בין עסקי הביטוח למסחר באופציות
 

חברת ביטוח מסחר באופציות

חברת ביטוח מסחר באופציות
הנכס המבוטח רכב, דירה, חיים נכס הבסיס מניות, מדדים, תעודות סל
תקופת הביטוח שנה, עד גיל מסויים מועד פקיעת האופציה שבוע, 30 ימים, שנה…
ערך הנכס 30,000 ש”ח מחיר נכס הבסיס 10,000 $
השתתפות עצמית 10% (3,000 ₪) קניית אופציה מחוץ לכסף 10%
פרמיית ביטוח 1,230 ש”ח פרמיה – מחיר האופציה 300 $
תוחלת רווח 90% סיכוי לרווח לכותב האופציה 90%
תביעות כן: שלם תביעה

לא: שמור פרמיה

פקיעה בכסף: מוכר האופציה צריך לקנות (למכור) בהפסד

מחוץ לכסף: מוכר האופציה שומר את הפרמיה

ביטוח משנה קונה ביטוח בחברת ביטוח משנה גידור סיכון קנה אופציה רחוקה מאד מהכסף

איך חברת ביטוח מפסידה כסף?

חברת ביטוח מפסידה כסף כאשר סכום התביעות אותו היא משלמת גבוה מסך הפרמיה שהיא קיבלה. דבר זה קורה בשני מצבים: א. לא העריכה נכון את הסיכון. ב. לא תמחרה נכון את הסיכון.
מצב זה נקרא “חיתום חסר“.
 
דוגמא למצב קיצון כזה: AIG במשבר הסאבפריים ב- 2008: AIG מכרה ביטוחי אשראי (CDS – Credit Default Swaps) – משכנתאות סאבפריים שנלקחו ע”י רבים באותה תקופה כחלק מבועת הנדל”ן.
החברה הייתה חשופה באופן מוגזם למשכנתאות הסאבפריים, לא הייתה מודעת להיקפן, לא חישבה את הסיכון שלה נכון ו/או תמחרה את הפרמיות באופן שלא שיקף את הסיכון.
(הלוואת סאבפריים מתייחסת להלוואה שניתנה ללווה שמעולם לא החזיר הלוואה בעבר או שאין לו נכסים או מקורות הכנסה טובים מספיק כדי לשמש ערבויות להלוואה. משום שהסיכון שלה גבוה יותר היא ניתנת בשער ריבית גבוה יותר שנועד לפצות על תוספת בסיכון האשראי הזה.)
 
איך חיתום חסר יכול לקרות בעולם האופציות?
בעשר השנים האחרונות השווקים נמצאים במגמת עליה בתנודתיות מאד נמוכה וללא שום תיקון משמעותי. התנודתיות הנמוכה גורמת לכך שמדד ה- VIX שהוא מדד המחושב ע”פ תנודתיות נמצא בערכים נמוכים היסטורית. כאשר התנודתיות נמוכה, מחירי האופציות נמוכים. לעומת זאת – בגלל שהשוק לא תיקן במשך שנים הסבירות לתיקון עולה. כלומר, כתיבת אופציות במצב שוק כזה כמוה כלקיחת פרמיה מאד נמוכה דווקא כשהסיכון לקרות מקרה הביטוח מאד גדול. השוק אינו מעריך נכון את הסיכון ומחירי האופציות היום אינן משקפות את הסיכון. מצב קלאסי לחיתום חסר.
 
לסיכום:
ככל שזה נראה לא סביר, אלו שפועלים בעולם האופציות בתפקיד חברת הביטוח, כלומר כותבי האופציות, או במילים אחרות “מקבלי הפרמיות” – הם אלו שגוזרים את הרווחים בשוק הזה. המטרה בהשוואה שעשיתי כאן היא להמחיש מדוע כדאי להיות בצד כותבי האופציות ולא בצד הקונים למרות פיתויים גדולים לעשיית רווחים מהירים שקיימים עבור קוני אופציות. רובם מפסידים את כל כספם לאורך זמן. סטטיסטית – השוק עובד לטובת כותבי האופציות ולא לטובת קוני האופציות.
 
אני חייב להדגיש – כתיבת אופציות מצריכה ידע.

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

מאמרים נוספים

נוצר באמצעות מערכת הקורסים של
 
סקולילנד